אדם בחוסר אונים אמיתי הוא כאדם רעב. החוסר אונים הרוחני מתבטא בכך שהאדם נהיה רעב לתשובה רוחנית – פתרון לסבל שלו. הוא נכון ופתוח לשמוע רעיונות, הוא מוכן ללכת ולנסות. אם הוא מתלבט, מתחכם, מטיל ספק וממשיך להתסייג, זה אומר שהוא לא באמת בחוסר אונים.
אדם רעב באמת לא יתחיל לברור ולומר את זה אני אוכל את זה אני לא אוכל, הוא יאכל את מה שיש, כי הוא מבין שאם לא יאכל הוא יגווע ברעב.
המסירות לתהליך ההחלמה נובעת רק מהחלטה סופית ומוחלטת שסבלתי מספיק, ואיני רוצה עוד לרעוב.
