כיום אני מבין שאהבה = הכלת כאב. זהו החסד הכי גדול שאני יכול לתת לעצמי ולאחר. יש כאב בחיים, זאת עובדה, אז התפקיד שלי ללמוד להכיל אותו באופן הכי יעיל שאני יכול.
כאב הוא לא בהכרך סבל, עם הכלה ראויה ניתן להגיע למצב שיש כאב, אך אין סבל כמעט בכלל – זה נשמע פרדוקסלי, אך ניתן להיות מאושר ועצוב באותו זמן, כי אושר אלוהי לא תלוי ברגשות, הוא אינסופי.
אוהב אתכם וזקוק לכם,
תודה שיש חברותה כזאת נפלאה שמכילה.
חיים בהחלמה 