החיים כדרמה

הסיבה שהחיים הם דרמה היא שהיסוד עליו מבוססים "החיים ואני" הוא רעיוני בלבד וקיים רק בתודעה. אבל אם אני קונה את הרעיונות האלה, במודעות נמוכה, אני נסחף עמוק יותר לתוך החלום של החיים ונלחם כדי לשמור על הרעיונות האלה כאילו שההישרדות האמיתית שלי תלויה בכך.

אלוהים ייצר את ההצגה של "החיים" או "המציאות" למען משחק, חקר וגילוי עצמו באופנים השונים. הדמות שלנו היא פשוט עוד ביטוי אלוהי חלקי שמגלה את הפוטנציאל שלו דרכנו. הדמות חסרת אונים כי היא רעיונית וחסרת יסוד, היא לא מבוססת במציאות ישירה: חושים, רגשות, מחשבות. (היא תוכן של מחשבה, או סיפור מחשבתי)

כמו שחקן בסרט שמשחק את התסריט שלו ללא בחירה אמיתית, ככה הדמות ממשיכה בדפוסים שהובנו לתוכה, רק שהשחקן הזה שהוא אנחנו שכח שאנחנו בחלום ושאנחנו משחקים דמות ולכן נסחפנו עמוק לדרמה ותפסנו אותה כמציאות.

התעוררות רוחנית היא כמו התעוררות מחלום, כי ברגע הזה אני מבין שהחיים היו חלום ואני רק דמות רעיונית בתוכם. אני מבין שאין על מה להלחם כי אני האמיתי הוא מציאות אינסופית, אחידה ללא סוף והתחלה. הדמות אומנם תמות בסוף אך אני כבר לא מזוהה איתה, ולכן אין פחד, רק אהבה אלוהית שופעת.

האלמנט של השכחה חשוב מאוד כי רק ככה אפשר לשחק באמת וליצור עניין. זה חייב להיות ככה כדי שמשחק ימשיך. כי כשהתוצאה ידועה זה כבר לא מעניין להמשיך במשחק. במשחק שחמט כאשר השחקנים מצליחים לראות קדימה ולראות שאין להם שום סיכוי לנצח עוזבים את המשחק ומתחילים חדש.

(חלק מהרעיונות הם בהשפעה והשראה של פילוסוף ידוע)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s