מהי תלות?

תלות יתר היא דפוס התנהגות כפייתי שמעוות את ראיית העולם ודרך החיים של התלותי. התלותי תלוי באנשים אחרים, הוא מאבד מעצמאותו, תחושת האחריות שלו והאושר שלו נתלים באנשים, דברים ומקומות. זו היא מחלה שלעתים אין מרפא ממנה, אך ברוב המקרים ניתן לצמצם את ההשפעה שלה כמעט לחלוטין.

תלות מתחילה בילדות כאשר לאחד ההורים או לשניהם יש מצב נפשי לא יציב כגון חרדה או בעיית התמכרות, או כאשר יש טראומה שמשנה את היחס של הילד למציאות – הורה זה מלמד את הילד להתנהג בצורת התניה – כאשר הילד בסדר הוא זוכה לאהבה, אך כאשר הוא לא "מצליח" למלא את רצונותיו של ההורה האהבה נלקחת. הילד מקבל אהבה בתנאי ומפסיק להאמין שמגיעה לו אהבה חסרת תנאים בכל מצב. הוא מאמץ לעצמו את אותה הגישה המחמירה וממשיך באותו אופן לרצות אחרים ובהתאם להצלחתו לזכות או להעניש את עצמו רגשית. – התלותי בעצם נהפך למכור לאהבה.

כאשר הוא לא מזכה את עצמו באותה אהבה חסרת תנאים שמגיעה לו תמיד וזמינה לו בכל רגע – נוצרת אצלו אשליה של ריקנות, אותה הוא ינסה למלא בדרכים רבות ומגוונות, אך לעולם לא יצליח, משום שבאמת הוא זה שמייצר אותה בלא יודעין!

גבולות

הוא לא זוכה לכבוד וגבולותיו נרמסים – כתוצאה מכך הוא גדל עם גבולות מטושטשים ודימוי עצמי נמוך. בשל הדימוי העצמי הנמוך הוא מתקשה להגדיר את האישיות שלו, ולכן מאמץ אישיות, רגשות, צרכים ורצונות של אחרים תוך כדי ויתור מוחלט על זהותו שלו, וערכיו – זה נעשה בניסיון "לזכות" באהבה מאותו אדם. לרוב זה יהיה דווקא אדם שאינו זמין רגשית וקר, בדומה להורה הלא מרוצה מהעבר. ההרגשה הטובה של התלותי תלויה בכך שיאהבו אותו וכאשר זה לא קורה הוא נכנס לתסכול וריצוי כפייתי. הוא רודף אחרי אותה הרגשה שהרגיש כשהצליח לרצות את הוריו וקיבל טפיחה על השכם.

בגלל שאישיותו תלויה במערכת יחסים הזו הוא מפחד מאוד לאבד אותה כי הוא וויתר על עצמו ובלעדיה הוא כבר כמעט ולא קיים. הוא חי בפרנויה תמידית שכל זה פתאום יגמר והוא שוב יהיה לבד. זה מצב של נזקקות ותלות באחר – מה שמייצר דחייה ובסופו של דבר קריסה או סבל ממושך. התלותי ישאר במצבים מזיקים של פגיעה, בגידה ואפילו אלימות בשביל לא להתמודד עם הבדידות והריקנות.

כאשר יש פרידה התלותי חווה כאילו תלישה של איבר, כי האישיות חסרת הגבולות שלו נדבקה והתאחדה עם אישיותו של האחר.

התלותי חווה תסכול ממושך בשל הדימוי העצמי הנמוך. הוא מאמין שלא מגיע לו להיות מאושר ולכן לא מאפשר לעצמו אושר וממשיך לייצר מצבים מתסכלים.

תלות במערכות יחסים

התלותי באי מודע יחפש אנשים שיאפשרו לו להתלות או שיהיו תלויים בו. זה נקרא תלות הדדית מכיוון שנדרשים שני צדדים בשביל לאפשר לתלות להיווצר ולהתקיים – צד אחד שולט וצד אחד נשלט. השולט אוהב שיש מישהו שתלוי בו כי זה מעניק לו תחושה של כח, והנשלט אוהב את הנוחות הזאת שמישהו מחליט הכל בעבורו והוא לא צריך לקחת אחריות.

התלותי מאפשר בחופשיות לאדם בו הוא תלוי להתנהג בצורה הרסנית, הוא מתעלם מכך לטובת היאחזות בו. הוא ייכנס להתכחשות ויעמיד פנים שהכל בעצם בסדר, גם אם הוא נפגע בצורה חמורה.

 

ריצוי

את מירב האנרגיה שלו התלותי משקיע בלנסות "לזכות באהבה" של כל האנשים סביבו, לעתים גם כאלה שהוא לא מכיר. בראש שלו נראה כאילו הוא שולט בכל מה שאנשים חושבים ומרגישים ולעתים גם ינסה לשכנע אותם מה כדאי להם לחשוב ואיך להרגיש. הוא מאמין שיודע בדיוק מה כולם צריכים בשביל שיהיה להם טוב ומניח שיוכל פשוט לתקן אותם.

דבר זה מייצר תסכול רב כי לא באמת אפשר לזכות באהבה של כולם. כל השליטה הדמיונית הזאת מקשה עליו מאוד וממלאת את לוח הזמנים, עד שאין לו זמן לחשוב על עצמו ולתכנן בצורה בריאה את חייו. הוא תולה את האושר באהבה של אחרים ומונע מעצמו את האושר חסר התנאים שמגיע לו בכל רגע וגם זמין לו בכל רגע! עליו רק לאפשר לאושר להיות בהווה בלבד ולהפסיק לדחות אותו לעתיד דמיוני שבו כולם אוהבים אותו.

"אני לא שטר של מאתיים שכולם יוכלו לאהוב."

 

מנגנוני ההגנה של המחלה

המחלה תעבוד על התלותי ותחזיר אותו שוב ושוב לתוך הדפוס הישן בעזרת ערמומיות ותחכום. היא תמיד תציג את העבר ללא כל הסבל ותעשה תחושת נוסטלגיה שגורמת להכל להראות מפתה כדי להחזיר או להשאיר אותו במצב המזיק. "אחרי הכל לא היה כזה נורא…". התלותי ידבר על מה שקורה לו בהומור ויספר הכל כמו סיפור מלחמה שבו הוא היה בעצם הגיבור הבלתי מנוצח.

חוד החנית של המחלה היא התכחשות. התלותי יעמיד פנים שהכל בעצם בסדר והוא בשליטה, אך כאשר הוא חושב שהוא בשליטה, בעצם זאת המחלה ששולטת בו. הדבר האחרון שהמחלה רוצה זה שהוא יבין שהוא בצרה וזקוק לעזרה. הרעיון של להיות נזקק וחלש מפחיד אותו מאוד כי הוא בנה לעצמו אישיות קשוחה שלא זקוקה לאף אחד. כל עוד התלותי קונה את הרעיון שהוא בשליטה על הכל, המחלה יכולה להמשיך בקלות להרוס את חייו.

התובנה שאבדה לו השליטה על חייו מתחילה בעצם את תהליך ההחלמה שלו, כי עכשיו הוא לפחות כנה עם עצמו לגבי המצב בו הוא נמצא.

כל זה נראה כאילו התלותי הוא הקורבן המסכן של המחלה ואין לו בעצם אחריות על החלק שלו, אך אין פה כפילות של מחלה וחולה, אלא שהמחלה היא האישיות הפגומה בכבודה ובעצמה. כאשר התלותי מבין זאת הוא מתחיל לקחת אחריות לגבי המחלה ומבין איך הוא בעצמו גרם לכל זה בצורה לא מכוונת.

כאשר הוא נהיה מאוד מודע לאישיות החולה הוא "יוצא מעצמו וזז הצידה" כדי לאפשר לאישיות החדשה להיוולד, זאת אישיות שאינה מבוססת ברצון עצמי ומבוססת על ערכים ועקרונות שהוא לומד בדרך. הוא מחלים לא בזכות עצמו אלא בכח ההחלמה של המודעות והרצון להחלים. בזכות ענווה, כנות פתיחות ונכונות התלותי מקבל בצורה הדרגתית את חייו בחזרה.

למען האמת התכחשות היא כח חזק והיא שלב שלא ניתן לדלג עליו. התלותי נמצא בהתכחשות מרצון וגם אם תראו לו את הקטע הזה ותנסו להסביר לו על כך הוא יסרב להאמין. רק תלותי יכול להיות כנה עם עצמו ולהבין שהוא תלותי. הקטע הזה הוא לא בשביל לאבחן אחרים אלא להעמיק לתוך עצמינו ולהבין לעומק את כל השיטות בהן אנו עובדים על עצמינו.

חוסר האונים של התלותי נובע מהעובדה שכל האישיות שלו בשלמותה לקויה בשל העבר שלו ואיך שהוא למד מההורים, לכן הוא אינו מסוגל לעזור לעצמו עם אותה האישיות החולה שיצרה את הבעיה מלכתחילה, כי היא יכולה רק להעצים את המחלה. ברגע שהתלותי מבין זאת היטב הוא מוכן לשלב הבא בהחלמה.

 

קשיים בקבלת החלטות ולקיחת אחריות

ההורה של התלותי מחליט בעבורו הכל ולא נותן לו אחריות מגיל צעיר. הוא עוטף אותו בשמיכה של נוחות ולא סומך עליו לעשות שום דבר בשביל עצמו. בהמשך חייו הילד מתקשה לקחת אחריות ולבנות משמעת עצמית כי בשל הדימוי העצמי הנמוך הוא רואה את עצמו כאחד שלא מסוגל לדאוג לעצמו.

ההורה מגונן על התלותי מקשיים ומהעולם האמיתי ואז כשעליו לעשות את כל זה בשביל עצמו הוא בא לא מוכן ומקבל סתירה מהמציאות ועליו ללמוד את כל זה מחדש.

 

למה זה חשוב להבין את כל זה?

תלות אם לא מטופלת עוברת במשפחה בין הורה לילד. הילד במהלך הגדילה סופג ומעתיק מבלי לשים לב או להטיל ספק את ההתנהגות של ההורה לעצמו ולאחרים. לכן אם יחליט לטפל בעצמו התלותי מעניק אפשרות של חופש לא רק לעצמו אלא גם לילדיו ונכדיו וכן הלאה. בידיו האפשרות לעצור את מעגל הסבל הזה!

 

מה אפשר לעשות?

על התלותי להפוך מודע מאוד לאופן שבו התלות השתלטה על חייו ולהבין עד כמה המחלה השתלטה על חייו. יהיה עליו לצאת מהתכחשות ולהבין את הנזק שגרם לעצמו ולאחרים. האור של המודעות בסופו של דבר יעניק בהירות ודעיכה הדרגתית של ההתנהגות הזו. בנוסף תרגול של קבלה עצמית בשילוב הכרת תודה והיכולת להעניק לעצמו אהבה והערכה יאפשרו למלא את הריקנות ולא יהיה צורך למלאה בכפייתיות כה רבה עם תלות. בנוסף קבוצות תמיכה של 12 צעדים עוזרות מאוד.

——

למידע נוסף:

http://coda-israel.org.il